#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 1 אשו משום חיצו או משום ממנו ומאי בינייהו (למסקנא)?	"לכו&quot;ע חייב משום ממונו, ר' יוחנן אמר אף משום חיציו ור&quot;ל לא חייב משום חיציו דלאו מכוחו קאזלי, איכא בינייהו לחייבו בד' דברים דלר&quot;י חייב ולר&quot;ל פטור. קרא ומתניתין מסייע לר' יוחנן &quot;כי תצא אש' תצא - מעצמה, 'ישלם המבעיר את הבערה&quot;, מתניתא, דתניא: פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו.<p dir=""rtl"">(לתוס' איכא בינייהו נמי כלב שנטל חררה ואנחי אנוחי בגדיש דלרבי יוחנן משלם על שאר הגדיש חצי נזק ולר&quot;ל על שאר הגדיש פטור, ולרבי יוחנן אפילו לא הצית בגופו של עבד קם ליה בדרבה מיניה, וטמון היכא שלא כלו חציו חייב לרבי יוחנן. אבל הגר&quot;א הביא דלהרי&quot;ף והרמב&quot;ם הגמרא חוזרת בה ומפרשת דברי ר' יוחנן שחיוב חציו הוא משום ממונו.) </p>"	בבא קמא כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 2 הכלב שנטל חררה ואכל את החררה והדליק את הגדיש מה חייב על הגדיש ומדוע?	"לר' יוחנן שסובר אשו משום חיציו - הכי באנחי אנוחי ועל מקום הנחתו משלם נזק שלם ועל שאר הגדיש הוי חיציו של כלב והוי כצרורות ומשלם חצי נזק, <p dir=""rtl"">לר&quot;ל שסובר אשו משום ממונו - הכי אין זה ממונו של בעל הכלב ולכן ה&quot;נ שפטור על כל הגדיש, אלא באדיי אדויי משלם על מקום גחלת חצי נזק (פ' רש&quot;י או משום צרורות או משום משונה).</p>"	בבא קמא כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. 3 גמל טוען פשתן וכו' בעל הגמל חייב, הניח חנוני נרו מבחוץ החנווני חייב' באר!	לר&quot;י ששסובר אשו משום חיציו - ניחא, לר&quot;ל שמפרש משום ממונו - בסתם אין בעל הגמל חייב שאין זה ממונו, אלא במסכסכת חייב ובהניח חנוני נרו מבחוץ חייב בשעמדה להטיל מימיה.	בבא קמא כב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 1 'המדליק את הגדיש והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב, עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור' מדוע (ומאי קמ&quot;ל)?	"סיפא לר' יוחנן דס&quot;ל אשו משום חיציו - ניחא דקלב&quot;מ על העבד.<p dir=""rtl"">לר&quot;ל שסובר משום ממונו ואינו חייב על העבד מיתה - הכי כשהצית בגופו של עבד וקמ&quot;ל אף בגדי דחד ועבד דחד.</p>"	בבא קמא כב:		
